תיבת טקסט: לדעת להתמודד עם הסכנות הטמונות 
בשימוש לא מבוקר באינטרנט
 

 
                                                            מאת: ד"ר ניצן ברוקס

במרחב הדיגיטאלי של היום, ילדים בכול הגילאים גולשים שעות רבות באינטרנט, דולים ומעבירים מידע, מבלי שההורים ו/או המורים עוקבים אחר התנהלותם.
מחקרים מראים, שכ-70% מהתלמידים בגילאי 8-13 בישראל, מחוברים לרשת חברתית ועושים שימוש יומיומי באינטרנט בין שעה לשש שעות ביום, אך רק 54% מהוריהם מתערבים בהרגלי הגלישה של ילדיהם. 51% מההורים אינם יודעים אם יש או אין להם תוכנות סינון ומעקב של אופן השימוש באינטרנט. מכיוון שהגלישה נעשית מחוץ לשעות הלימודים, גם מרבית המורים אינם מעורבים בנעשה ברשת של תלמידיהם.
לצד הפוטנציאל העצום הגלום בשימוש נבון באינטרנט, קיימות סכנות רבות, המעמידות את התלמידים בפני מצבים שהם אינם יודעים או אינם מסוגלים להתמודד עימם. ואלו הן:
  1. סחיטות, הצקות והטרדות- אנשים מרשים לעצמם לעשות ולהגיד דברים באינטרנט שלא היו אומרים במציאות. חשיפה לסחיטות ו/או הטרדות נעשות לרוב ישירות לפייסבוק של הצופה ובאופן מוצנע מעיני האחרים.
  2. פגיעה בפרטיות- העלאת תמונות מביכות וחומרים לא ראויים באינטרנט ופרסומם ללא הסכמת הגולשים פוגעת בפרטיות המצולמים.
  3. נזק כלכלי - חברות מסחריות דולים מהגולשים את שמם ומספר הטלפון שלהם בהצהרה שהם נבחרו בתור הגולש ה- 50,000 לקבלת פרס, ומבקשים את מספר הטלפון של הגולש, באמצעותו הם מבצעים את החיוב הכספי.
  4. הימורים- אתרי הימורים מפתים את הילדים להכניס את פרטי האשראי של הוריהם ולהמר, מבלי להביא לידיעתם שהם מבצעים פעילות בלתי חוקית.
  5. חשיפה לתכנים לא הולמים- 40% מהילדים נחשפים לתוכן אלים, מיני או זדוני, שמטריד את מנוחתם ועלול לגרום למצוקות נפשיות. היות והצפייה נעשית בחשאי, אין עם מי לחלוק את התחושות והשאלות שעולות במוחם נשארות ללא מענה.
  6. חשיפה לפגיעה פלילית- ישנם האקרים המנסים לגייס את הילדים לביצוע עבירה של פריצה למחשבים של חברות וגופים ממשלתיים לצורך השחתה או הדלפת מידע.
  7. חשיפה לפגיעות מיניות- פדופילים ועברייני מין עשויים להשתמש בצ'אטים או בפורומים כדי לרכוש את אמונם של הילדים ולקבוע איתם פגישה לצורך ניצול מיני.
  8. חשיפה לקשרי אהבה בלתי הולמים- האינטרנט מאפשר ליצור קשר מיידי עם אנשים רחוקים או קרובים ללא התחשבות בהבדלי מין, גיל, לאום, תרבות או מעמד חברתי. עלול להירקם קשר אהבה עם אדם לא מתאים, או עם מי שמציג את עצמו בזהות בדויה.
  9. פגיעה על רקע לאומני-קבוצות או ארגונים עשויים להשתמש בגולשים להשגת מטרות לאומניות ולסכן את חייהם.
  10. חשיפה לשימוש בחומרים מסוכנים - תלמידים עשויים להיחשף באמצעות האינטרנט למקומות רכישה, לדרכי שימוש ולאופן הכנת סמים ואלכוהול.
  11. העמקת התסכול החברתי- אי אפשר ליצור חברויות במציאות באותה קלות בה ניתן להשיג חברים באינטרנט. מחקרים באנגליה מראים, שככול שיש יותר חברים באינטרנט כך ישנם פחות חברים במציאות. כמו כן, כרבע מבני הנוער מדווחים שהיו עדים לחרם שפורסם ברשת
  12. חשיפה להתנהגויות מסכנות חיים- חשיפה לדרכי פעולה שתכליתן התאבדות, גניבה, בריחה, הרזייה קיצונית או אפילו רצח, עלולה לשמש לצופה השראה לפעולה.
  13. מסיונריות- קבוצות וכתות עשויות ליצור קשר עם ילדך, למלא את ראשו ברעיונות ובמסרים הנוגדים את הערכים התרבותיים המשפחתיים, ולפתות אותו להצטרף לפעילויות שלהם ואף לשמור על כך בסוד.
  14. וירוסים- גלישה לאתרים לא ידועים עלולה לסכן את המחשב, ולגרום לתקלות בלתי הפיכות.
מעבר לסיכונים שפורטו לעיל, השימוש המתמשך באינטרנט, בטלוויזיה ובפלאפונים משפיע על כישורי התקשורת של כולנו. אנו הופכים לדור פאסיבי, שלא קם מהכיסא, העורך את מרבית הסידורים והתקשורת הבינאישית באמצעות המדיה.
הגוף מתנוון ומשמין כתוצאה מהפאסיביות. ילדים היום מעדיפים לשחק FIFA  במחשב הביתי במקום לשחק כדור רגל בחוץ. האינטראקציה הפיזית עם ילדים בני גילם פוחתת.
ההשקעה במראה החיצוני תופסת את מקומה של ההשקעה בפיתוח הכישורים והיכולות. הדגש הוא על מה שמצטלם טוב. ילדים וילדות נוטים לחקות את המראה החיצוני של מפורסמים, ולהציג את עצמם בפייסבוק, כמותם, בלבוש פרובוקטיבי או חושפני, באיפור מוגזם, בפוזות מוזרות ובהבעות פנים קרות וריקות שאינן מאפיינות את אישיותם האמיתית.
הרצון להרשים ויזואלית גורם לחלק מהילדים לתעד במצלמה מצבי חיים שהצנעה יפה להם, ובכך לפגוע בכבודם ובשמם הטוב.
את מקום הארוחות המשפחתיות תופסות הארוחות מול המסך. אין סנכרון בסדר היומי של בני הבית. קשה לתאם זמן לארוחה משותפת. התלמידים אינם מתרגלים מספיק את כישוריהם החברתיים במשפחת המוצא.
לתהליך הלימודים, נכנסים אמצעים טכנולוגיים המצמצמים את קשר העין עם המורה. מורים ומרצים באים עם המחשב, מציגים תמונות, גרפים, ציטוטים ומצגות על חשבון הזמן של הרצאות וניהול אינטראקציה עם התלמידים. את מקום האינטראקציה הרגשית וסיעור המוחות תופסים נתונים וטבלאות.
בשל הקלות והמיידיות שהמדיה מאפשרת לנו לעבור מתמונה לתמונה, מגרף לגרף, ממאמר למאמר, מסרט לסרט ומצ'אט לצ'אט, בשל שפע ההצעות הפרושות לפנינו אנו הופכים לחסרי סבלנות, שטחיים וקופצניים, ומסתפקים בקבלת מסרים מקוטעים וחלקיים מהמסך.
דור האינטרנט אינו מסוגל להתמקד בנושא מסויים יותר מכמה שניות. הפכנו לדור שזקוק לסף ריגושים גבוה. נהיינו חסרי סבלנות.
האינטרנט אינו יכול לספק את הערכים הבסיסיים החשובים ביותר להתפתחות הנפשית התקינה של ילדינו: תחושת השייכות, האחווה, האהבה, ההערכה.
לצד השיעורים הפרטניים (שהפכו לסמל הקדמה של הרפורמות החינוכיות החדשות של ימינו), עלינו להעצים את תחושת הגאווה וההשתייכות החברתית למשפחה, לבית הספר, לשכונה, לעיר, לארץ וללאום באמצעות הפעלות חברתיות של התלמידים, צוות המורים והמנהלים כקבוצה, ושל הילדים וההורים כמשפחה. לקבוצה יש כוח ועוצמה. תחושת הלכידות החברתית והחמימות הבינאישית תורמת למוטיבציה של הפרט לעלות ומעודדת לעשיית יתר ותרומה לחברה.
המסרים שהאינטרנט מעביר לילדינו אינם מבוקרים על ידינו, ובמקרים רבים אינם מכוונים למציאות החיים שאנו מועידים לילדינו!
להזמנת הרצאה בנושא הנכם מוזמנים לפנות לד"ר ניצן ברוקס מייל nitbar@walla.co.il.
 
מניעת אלימות באיטרנט